מילון מונחים
כחמישים מונחים, מוגדרים ולא מתורגמים. שיטוח המונחים הללו למקבילות נוצריות, ניו־אייג׳יות או פסיכולוגיות הוא הדרך השכיחה ביותר שבה החומר הזה מתעוות.
אֲדָמָה
Adamah
החומר שאדם נקרא על שמו.
השורש המשותף לאדם ולקרקע אינו מקרי במסורת שתכליתה המוצהרת דירה בתחתונים.
עַצְמוּת
Atzmus
לא הגילוי הגבוה ביותר. כלל לא על סולם הגילויים.
החסידות מבדילה בין עצמות ובין כל גילוי. הגילויים מדורגים, והעצמות אינה. משום כך העולם הגשמי — הנמוך שבסולם הגילויים — יכול להיות מקומו של דבר שהעולמות הרוחניים אינם יכולים לבטאו.
בֵּית הַמִּקְדָּשׁ
Beis HaMikdash
תיאולוגיה שהסכימה להימדד.
בניין, במקום, במידות, בעובדים, בכלכלה ובאחזקה. כל אחד מאלה נקודה שבה רעיון נעשה נותן דין לפני המציאות — ומשום כך סימנו של הרמב״ם הוא בניין ולא התעוררות.
בֵּרוּר
Birur
עבודת החילוץ וההעלאה.
קריאת החסידות במלחמות ה׳: לא כיבוש עם אלא מיון חומרי הגלם של העולם ממצב שבו הם מציגים עצמם כשייכים לעצמם.
חֲסִידוּת
Chassidus
פנימיות התורה שנעשתה ניתנת ללימוד.
התנועה והספרות שנטלו חומר קבלי והעמידוהו להשגה ולא למסירה סגורה בלבד — וזו כשלעצמה פעולה משיחית בזעיר אנפין.
דַּעַת
Daas / Daat
ידיעה שנעשתה התקשרות.
אותו שורש שהתנ״ך משתמש בו לקרבה האנושית העמוקה ביותר. לא התבוננות, המניחה את המתבונן כמות שהוא, אלא ידיעה שהיודע משתנה בה ואינו יכול לצאת ממנה לאחור.
דִּירָה בַּתַּחְתּוֹנִים
Dirah BeTachtonim
תכלית הבריאה בתורת חב״ד.
הקדוש ברוך הוא נתאווה — ולא הוצרך — לדירה, לא לארמון, בתחתונים, לא בעולמות הרוחניים. כל מילה נושאת משקל, וביחד הן עושות את הגאולה השלמה של העולם הזה ולא בריחה ממנו.
ה׳
Hashem
הכינוי המקובל, במקום השם עצמו.
משמש בדיבור במקום השם עצמו. המנהג עצמו הוא אמירה תיאולוגית: מה שהוא הממשי ביותר אינו נהגה כלאחר יד.
מַלְכוּת
Malchus / Malchut
הספירה שאין לה מגרמה כלום, ובה הכול נעשה ציבורי.
מקבלת מכל האחרות ותורמת את הקבלה עצמה. עניינה דיבור: אינה מוסיפה תוכן, ובלעדיה אין התוכן מגיע לאיש. בקנה מידה ציבורי — הסידור שבו האמת נעשית ניתנת לחיים.
מִקְדָּשׁ מְעַט
Mikdash Me'at
בית הכנסת, בית המדרש, ומכאן גם הבית.
לאור דירה בתחתונים מתהפך כיוון הדימוי: המקדש הוא המופע הציבורי של מה שהבית הוא ברשות היחיד.
מֹשֶׁה
Moshe Rabbeinu
ביטולו של מקבל מושלם.
עומד בראש ההר ואינו מוסיף דבר. גדולתו מסירה, וגדולתו של משיח גילוי מלמטה, והמקורות רואים בשתיהן שני שלבים של מעשה אחד ולא שתי תורות.
מָשִׁיחַ
Moshiach / Mashiach
המלך מבית דוד המשלים את תכלית ההיסטוריה.
אדם, מזרע דוד, הנודע במעשיו ולא במופתיו: תורה, מלכות, מקדש, קיבוץ גלויות. אינו נעבד, ולפי בניינו של הרמב״ם עצמו — טענה הניתנת להפרכה.
פְּנִימִיּוּת
Pnimiyus
הממד הנעלם שבדבר.
דוגמתה שמן: עולה למעלה בלא מאבק, חודר ואינו מצפה, ואינו יוצא אלא בכתישה. בתורה — הממד שנעשה בר מגורים ולא נראה מרחוק בלבד.
שְׁכִינָה
Shechinah
האלוקות כנוכחת בתוך העולם.
עניינה מלכות, ונאמר בה שגלתה עם ישראל לגלות. אינה הוויה נפרדת אלא שם להשראה בתוך העולם.
תַּעֲנוּג
Taanug
רצון בלא חיסרון.
מקומו בפנימיות הכתר, למעלה משכל ומידות, ואפיונו שאינו אמצעי לדבר. הוא שעושה את הבריאה דבר רצוי ולא פתרון לבעיה.
יְרוּשָׁלַיִם
Yerushalayim
עיר — המבנה היחיד המחזיק מחלוקת ונשאר אחד.
נדרשת כמצרפת יראה ושלם — האנכי והאופקי בכתובת אחת.