ה׳ אחד

והיה ה׳ למלך על כל הארץ; ביום ההוא יהיה ה׳ אחד ושמו אחד. הפסוק נקרא אלפיים שנה וקושייתו נדלגת בדרך כלל: ה׳ אחד עכשיו. מה פירוש שיהיה אחד?

השם

התשובה הקלאסית תלויה במשפט השני. שם אינו מה שדבר הוא; הוא האופן שבו הוא נודע, הנקודה שבה מציאות נעשית נגישה לזולת. ה׳ אחד כבר. שמו — נגישות העולם אליו — עדיין לא.

אין הפסוק מתאר אפוא שינוי בה׳. אין בתיאולוגיה היהודית מקום לכך. הוא מתאר שינוי ביחס בין מציאות לבין עולם שלא היה מסוגל לקרוא אותה.

שלושה דברים שמשיח אינו עושה

אינו עושה את ה׳ אחד. אחדות אינה הישג ואינה יודעת מדרגות; מעולם לא היה מצב שבו היא הייתה תלויה ועומדת.

אינו נעשה האחד. זו ההבחנה הנושאת את כל האתר. הוא אדם, מזרע דוד, עבד, מלך, הקרוי בן במובן הבריתי שתהלים ב ושמואל ב ז מכוננים ושאותם כתובים עצמם מסייגים מיד. ככל שהוא עומד קרוב יותר, כן ברור יותר שנברא עומד קרוב.

ואינו מושא ההכרה. השיא אינו שהעולם יודע את משיח. השיא הוא שהעולם יודע את ה׳ — וגואל שהצלחתו הותירה את תשומת הלב נחה עליו לא הצליח.

מה שנשאר

כל מה שהאתר עסק בו מתכנס כאן וניתן לומר אותו בשורות אחדות.

תורתו מביאה את העולם אל דעת ה׳. מקדשו עושה את הקדושה מרחבית. קיבוצו עושה את האחדות היסטורית. ביטולו מכשיר את הסמכות להיות בטוחה. אנושיותו מאפשרת דירה בתחתונים, שכן דירה מחייבת מישהו שגר בשכונה.

והצלחתו הסופית אינה שהבריאה עובדת אותו. היא שהבריאה — דרך תורה, מלכות, מקדש, גאולה, והדעה הממלאת את הארץ כמים לים מכסים — מגיעה להכיר במה שהיה אמת לפני שכל זה החל.